26/01/2020

הקישור יפתח חלון חדש ובו למטה יראה פס ההפעלה של הפודקסט

אל הפודקסט

בטקס יש סדר שמארגן כאוס פנימי, וכולל התייחסות לנופל שנוגעת בתחושת החייתו מחדש קבל עם ועדה. היעדר הטקס עשוי להרגיש לרבים כמו ש"דילגו" על יום הזיכרון, ושאם לא היו לו עדים, הוא לא באמת צוין.

עבור משפחות רבות הבקשה להימנע מהגעה לבתי הקברות תהיה קשה. המצבה מהווה אמצעי קונקרטי לקשר עם הנפטר והיא ממלאת במשהו את החלל הגדול שהוא מותיר אחריו. רבים מן השכולים נוהגים לטפח את המצבה, להביט בה ולקיים לצידה קשר או אף לדבר עם יקיריהם. לא בכדי משקיע צה"ל מאמצים אינטנסיביים בהשבת גופות חיילים, נעדרים או חטופים אל קבר ישראל.

משפחות שנותרו ללא קבר מספרות על הקושי הרב לתת לכאב ולשכול פורקן. כאשר לכאב ולגעגוע אין גבולות, המצבה מסייעת במעט לרכז אותם למיקום גיאוגרפי ולזמני הביקור בו. הפעולות הקטנות המתבצעות ליד המצבה והמגע איתה ממלאים במעט את ההעדר הגדול שמותיר בהם השכול ומהווים נחמה מסויימת.

יתרה מכך, משפחות שכולות נושאות את זיכרון יקיריהן בכל יום מימות השנה. ביום הזיכרון הלאומי, ההתגייסות הפיסית, הרגשית והתודעתית של העם לקחת חלק בטקסים מעצימה את הדהוד הזיכרון. אמנם האבל פרטי, ויש מי שמברך על השחרור מהאילוץ לחוות אותו בנוכחות קהל רב – אך רבות מהמשפחות שואבות כוח מן ההד שניתן לזכר יקירם ביום הזה והחיבור של העם לאבל, השותפות הלאומית, והאחידות בהתייחסות לזיכרון מחזקת את תחושת השייכות ומהווה עבורם עטיפה אנושית מנחמת.

מאפייני הטקסים השנה עלולים להיות קשים לא רק עבור השפחות השכולות אלא גם עבור המנחמים, אשר אל מול הצער העמוק נותר להם רק דבר אחד להעניק: את התחושה של "אתם לא לבד". השנה, מתוך הבידוד תדרש המעטפת האנושית להרקם בדרכים יצירתיות משלה באמצעים דיגיטליים ובמרחבי הזום. יום הזיכרון השנה יהיה אחר, אך החוויה הפנימית, האישית של זיכרון מתמשך, אובד כבר וצער עמוק יתקיימו בו.

ענת זכאי היא עו"ס קלינית בעמותת נט"ל המטפלת בנפגעי פוסט טראומה על רקע לאומי. ליצירת קשר עם נט"ל: 1-800-363-363

תיוג:

התשוקה האירוטית היא הביטוי המובהק ביותר למעמקי הנפש שלנו. כשאנחנו מבטאים את התשוקה באופן מיני, היא מתבטאת באנרגיה מוגברת בכל שאר תחומי החיים שלנו. הארוטיקה היא יותר מסקס, היא מה שמכניס חיים לתוך הסקס. רוב האנשים לא מרוצים מחיי המין שלהם בתוך הבית בגלל שלאורך זמן התשוקה בתוך זוגיות מתמשכת נמוגה. מטפלים זוגיים ומיניים לרוב מתמקדים בלפנות זמן, לחזר וליזום פעילות מינית, כשהזוג מוצא את עצמו שזה לא מה שמביא לתחושת החיות אותה הם מחפשים. כדי שיהיו חיי מין יותר מספקים יש להתייחס אל המין לא כאל עוד משימה שיש להכניס בתוך הלו"ז התובעני, אלא בללמוד ולהבין מה מעלה את התחושה האירוטית. בזה הסדנא מתמקדת.

חלק נוסף מוקדש לניהול שיחה קשה, עם אדם שנמצא בסוף חייו, ועם היקרים לו. החששות, חוסר הבטחון כיצד לעשות זאת, הרחבת היכולת לדיאלוג – כל אלה הם כלים יקרים מפז, שמעשירים את דרכי ההתמודדות עם דברים קשים. יש המנעות מלדבר על המוות, ורק השיח עצמו מעורר אימה מצמיתה, ולכן הוא לא מתקיים. דוקא, בחברות מזרחיות, כשהמוות נתפס כחלק מהחיים, יש גדלים עם פחות חרדות. להכניס את המוות כנושא שיחה טבעי בתוך הבית מיטיב בהתמודדות עם חרדות בחיים.

הם בונים חוסן.